פסק-דין בתיק ע"פ 2465/03

השופטת ד' דורנר:

           המערער דקר את אחותו שתי דקירות בבית-החזה מצד שמאל, בכוונה לגרום למותה. זאת, בשל שמועה כי אחותו קיימה יחסי-מין עם גברים, שמועה שהוכחשה על-ידה. בגדר הסדר טיעון הודה המערער בעבירה של נסיון לרצח והוטלו עליו 14 שנות מאסר, מתוכן תשע שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.

           ערעורו מופנה כנגד חומרת העונש. סניגורו טען, כי לנוכח גילו הצעיר של המערער ושיקומה של משפחתו (אחותו נישאה לא מכבר), ראוי להקל עימו הקלה משמעותית. הסניגור הוסיף, כי המאסר הממושך יפגע במשפחה ויחבל בשיקומה.

           טענות אלה אינן יכולות להתקבל.

           הענישה לא נועדה רק לאפשר שיקום המשפחה. מטרתה המכרעת, בנסיבות שבפנינו, היא תגמול המשקף את היחס הנכון בין חומרת המעשה לעונש. אך מזל הוא שאחותו של המערער לא קיפחה חייה. הלוא המערער, בדקירות שכיוון אל ליבה, ביקש לקטול אותה. העונש של תשע שנות מאסר בפועל הולם את חומרת פשעו של המערער.

           לעומת זאת, חמש שנות מאסר על-תנאי אינן עונש סביר. בעיקרון, אין לגזור עונשי מאסר על-תנאי ממושכים, שעלולים לכבול את ידיו של בית-המשפט שיגזור את דינו של הנאשם בעתיד, אם חלילה יכשל.

           אשר-על-כן, החלטנו לקבל את הערעור בחלקו ולהעמיד את העונש המותנה על שתי שנות מאסר על-תנאי. בכפיפות לאמור לעיל, שאר חלקי גזר-הדין יישארו בעינם.

           ניתן היום, כ"ז בתשרי תשס"ד (23.10.03).

ש ו פ ט ת                                   ש ו פ ט                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: